1. המשבר הכלכלי מסתמן כמשבר חסר תקדים בהיסטוריה של המשברים הכלכליים בקפיטליזם, שהם (לפי ניתוחו של קארל מרקס בספרו "הקפיטל") תוצר הכרחי של השיטה הקפיטליסטית ושילטונו הלא מרוסן של ההון הפיננסי. 

המשבר הכלכלי נראה, על פני השטח, כירידה בביקושים, התרוששות ההמונים מאמצעים ונכסים, ועצירת הפעילות המשקית. לכן, אובמה בתוכנית ה-Stimulus plan, ומשקים רבים אחרים במערב, מזרימים אשראי ויוזמים פעילות כלכלית - עבודות ציבוריות - המגדילים את האמצעים שבידי הציבור. 

גורם חשוב כאן היא התעשייה הסינית, שהפכה לליבת יסוד של הייצור התעשייתי העולמי, והציפה את הגלובוס במוצרי יסוד תעשייתיים באיכות טובה ובזול. אין כאן עניין מקרי - בסין שוחררו כוחות הייצור של ההמון למימדים חסרי תקדים, תוך מילוי "נישה" עולמית של מוצרי יסוד תעשיתיים חיוניים טובים וזולים. בשנים 2007-8 הייצור התעשייתי של סין השיג "מסה קריטית" של חדירה מסיבית ורבת עוצמה לשווקים בעולם. רשתות שיווק רבות במערב, למשל קיי. מארט בארה''ב, מלאות בתוצרת סינית. הדבר פגע בתעשייה האמריקנית ובתעשיות מקומיות אחרות במערב.

2. החל תהליך התרוששות ממשאבים, כתוצאה ממנו פחת הסחר ב"מניות הזבל" כנגד המשכנתאות - כשהמשאבים מתדללים, אנשים מבחינים ביתר שאת בין מה שבעל ערך וחסר ערך. נעצר המשחק ב''כלים פיננסיים משוכללים'', שאינם אלא משחק הפירמידה ההפוכה. בשלב ב' אנשים אצו לממש את "מניות הזבל" שברשותם, כשכל הקודם - עוד הצליח להוציא משהו. המשחק קרס, כשאלו שבבסיס הפירמידה מצאו עצמם חסרי כל, לאחר שאמצעיהם נישאבו במשחק הזה.

3. ההבחנה בין מוצרים בעלי ערך ומהות, לבין אובייקטים כלכליים חסרי ערך - החלה עוד קודם, כשמחירי המזון, חומרי הגלם והנפט עלו באופן תלול. יולי 2008, זוכרים?

4. כתוצאה מההתרוקנות התלולה במשאבים, והגזירה התלולה של נכסים פיננסיים אדירים, שוב חזרו מוצרים אלה (מזון, דלק, נדל"ן) לערכם הקודם, קודם להתייקרויות הנוסקות, כשהיתה אז תחושה משלה של ריבוי נכסים. ערכם הוסיף לרדת, לפי חוקי היצע וביקוש, עם התרוקנות הציבור מאמצעי תשלום. כרגע, בארה''ב למשל, המחירים צונחים, ובמקומות מסויימים הם מגרדים כבר את תחתית הבאר. בקליבלנד, שבה שכונות שלמות התרוקנו מתושביהן לאחר שבתיהם עוקלו, מציעים הבנקים בתים למכירה בכמה מאות דולרים...

אפשר לנתח הלאה - כולל עניין החקלאות בעולם השלישי, שתועלה לכיוונים מסויימים ע''י ארה''ב והגלובליזצייה: האחדה-תוך-דלדול-איכות על חשבון מעין "פסי ייצור חקלאיים" לייצור המוני, כחלק מתהליך התרוששות ההמונים, תוך הצפים במוצרים מעוטי ערך, והתרוששות משקים חקלאיים רבים.