הספרון אנה והציידים נכתב במשך כשבועיים ביולי-אוגוסט 2009 מתוך רצון עז להביע הזדהות אנושית ואזרחית עמוקה ודחופה עם ילדי הפליטים ומהגרי העבודה, שנולדו והתחנכו בישראל, ואשר מדינת ישראל הפכה לניצודים בגלל ההחלטה השרירותית לגרשם מן הארץ.
הסיפור הוא אמנם סיפורה של אנה בת ה-13, ילידת תל אביב ותלמידה בבית ספר ביאליק, המסתתרת במרתף בדרום העיר מפחד הציידים המבקשים לגרש אותה מן הארץ כפי שכבר גירשו את אביה – אבל הוא גם סיפורם של ילדי פליטים ומהגרי עבודה רבים אחרים הנמצאים במצב דומה והחרדים לקראת החלטת הממשלה הצפויה בנובמבר השנה, בתום שלושת חודשי הקפאת הגירוש שעליהם הורה ראש הממשלה בסוף יולי 2009.
במקום המסתור שלה, אנה מאזינה לרדיו וקוראת עיתונים שמגניב לה טוני, אף הוא יליד הארץ ומועמד לגירוש, נער אמיץ שמהתל בציידים גם במחיר סיכון חירותו.
בנימה תמה אך מפוכחת השוזרת חרדות ופחדים לצד כמיהה ותקווה, מעלה הילדה הרגישה והפקחית הזאת שאלות ערכיות ומהותיות נוקבות, המתייחסות להתנהגותנו כבני אדם, כחברה וכמדינה.
הספר מיועד לכל קוראת וקורא מגיל 12 ועד 120 המבקשים לחיות כאזרחים בחברה צודקת ואנושית יותר.
